| Chapter 17 |
1 | ויהי הגורל למטה
מנשה כי־הוא בכור
יוסף למכיר בכור
מנשה אבי הגלעד כי
הוא היה איש מלחמה
ויהי־לו הגלעד
והבשן׃
|
|
2 | ויהי לבני מנשה
הנותרים למשפחתם
לבני אביעזר
ולבני־חלק ולבני
אשריאל ולבני־שכם
ולבני־חפר ולבני
שמידע אלה בני
מנשה בן־יוסף
הזכרים למשפחתם׃
|
|
3 | ולצלפחד בן־חפר
בן־גלעד בן־מכיר
בן־מנשה לא־היו לו
בנים כי אם־ בנות
ואלה שמות בנתיו
מחלה ונעה חגלה
מלכה ותרצה׃
|
|
4 | ותקרבנה לפני
אלעזר הכהן ולפני
יהושע בן־נון
ולפני הנשיאים
לאמר יהוה צוה
את־משה לתת־לנו
נחלה בתוך אחינו
ויתן להם אל־פי
יהוה נחלה בתוך
אחי אביהן׃
|
|
5 | ויפלו חבלי־מנשה
עשרה לבד מארץ
הגלעד והבשן אשר
מעבר לירדן׃
|
|
6 | כי בנות מנשה נחלו
נחלה בתוך בניו
וארץ הגלעד היתה
לבני־מנשה
הנותרים׃
|
|
7 | ויהי גבול־מנשה
מאשר המכמתת אשר
על־פני שכם והלך
הגבול אל־הימין
אל־ישבי עין תפוח׃
|
|
8 | למנשה היתה ארץ
תפוח ותפוח
אל־גבול מנשה לבני
אפרים׃
|
|
9 | וירד הגבול נחל
קנה נגבה לנחל
ערים האלה לאפרים
בתוך ערי מנשה
וגבול מנשה מצפון
לנחל ויהי תצאתיו
הימה׃
|
|
10 | נגבה לאפרים
וצפונה למנשה ויהי
הים גבולו ובאשר
יפגעון מצפון
וביששכר ממזרח׃
|
|
11 | ויהי למנשה ביששכר
ובאשר בית־שאן
ובנותיה ויבלעם
ובנותיה ואת־ ישבי
דאר ובנותיה וישבי
עין־דר ובנתיה
וישבי תענך ובנתיה
וישבי מגדו
ובנותיה שלשת
הנפת׃
|
|
12 | ולא יכלו בני מנשה
להוריש את־הערים
האלה ויואל הכנעני
לשבת בארץ הזאת׃
|
|
13 | ויהי כי חזקו בני
ישראל ויתנו
את־הכנעני למס
והורש לא הורישו׃
|
|
14 | וידברו בני יוסף
את־יהושע לאמר
מדוע נתתה לי נחלה
גורל אחד וחבל אחד
ואני עם־רב עד
אשר־עד־כה ברכני
יהוה׃
|
|
15 | ויאמר אליהם יהושע
אם־עם־רב אתה עלה
לך היערה ובראת לך
שם בארץ הפרזי
והרפאים כי־אץ לך
הר־אפרים׃
|
|
16 | ויאמרו בני יוסף
לא־ימצא לנו ההר
ורכב ברזל
בכל־הכנעני הישב
בארץ־העמק לאשר
בבית־שאן ובנותיה
ולאשר בעמק
יזרעאל׃
|
|
17 | ויאמר יהושע
אל־בית יוסף
לאפרים ולמנשה
לאמר עם־רב אתה
וכח גדול לך
לא־יהיה לך גורל
אחד׃
|
|
18 | כי הר יהיה־לך
כי־יער הוא ובראתו
והיה לך תצאתיו
כי־תוריש את־
הכנעני כי רכב
ברזל לו כי חזק
הוא׃
|
|