| Chapter 2 |
1 | בשביעי בעשרים
ואחד לחדש היה
דבר־יהוה ביד־חגי
הנביא לאמר׃
|
|
2 | אמר־נא אל־זרבבל
בן־שלתיאל פחת
יהודה ואל־יהושע
בן־יהוצדק הכהן
הגדול ואל־שארית
העם לאמר׃
|
|
3 | מי בכם הנשאר אשר
ראה את־הבית הזה
בכבודו הראשון ומה
אתם ראים אתו עתה
הלוא כמהו כאין
בעיניכם׃
|
|
4 | ועתה חזק זרבבל
נאם־יהוה וחזק
יהושע בן־יהוצדק
הכהן הגדול וחזק
כל־עם הארץ
נאם־יהוה ועשו
כי־אני אתכם נאם
יהוה צבאות׃
|
|
5 | את־הדבר אשר־כרתי
אתכם בצאתכם
ממצרים ורוחי עמדת
בתוככם אל־ תיראו׃
|
|
6 | כי כה אמר יהוה
צבאות עוד אחת מעט
היא ואני מרעיש
את־השמים ואת־
הארץ ואת־הים
ואת־החרבה׃
|
|
7 | והרעשתי
את־כל־הגוים ובאו
חמדת כל־הגוים
ומלאתי את־הבית
הזה כבוד אמר יהוה
צבאות׃
|
|
8 | לי הכסף ולי הזהב
נאם יהוה צבאות׃
|
|
9 | גדול יהיה כבוד
הבית הזה האחרון
מן־הראשון אמר
יהוה צבאות ובמקום
הזה אתן שלום נאם
יהוה צבאות׃
|
|
10 | בעשרים וארבעה
לתשיעי בשנת שתים
לדריוש היה
דבר־יהוה אל־חגי
הנביא לאמר׃
|
|
11 | כה אמר יהוה צבאות
שאל־נא את־הכהנים
תורה לאמר׃
|
|
12 | הן ישא־איש
בשר־קדש בכנף בגדו
ונגע בכנפו
אל־הלחם ואל־הנזיד
ואל־היין ואל־שמן
ואל־כל־מאכל היקדש
ויענו הכהנים
ויאמרו לא׃
|
|
13 | ויאמר חגי אם־יגע
טמא־נפש בכל־אלה
היטמא ויענו
הכהנים ויאמרו
יטמא׃
|
|
14 | ויען חגי ויאמר כן
העם־הזה וכן־הגוי
הזה לפני נאם־יהוה
וכן כל־ מעשה
ידיהם ואשר יקריבו
שם טמא הוא׃
|
|
15 | ועתה שימו־נא
לבבכם מן־היום הזה
ומעלה מטרם
שום־אבן אל־אבן
בהיכל יהוה׃
|
|
16 | מהיותם בא אל־ערמת
עשרים והיתה עשרה
בא אל־היקב לחשף
חמשים פורה והיתה
עשרים׃
|
|
17 | הכיתי אתכם בשדפון
ובירקון ובברד את
כל־מעשה ידיכם
ואין־אתכם אלי
נאם־יהוה׃
|
|
18 | שימו־נא לבבכם
מן־היום הזה ומעלה
מיום עשרים וארבעה
לתשיעי למן־ היום
אשר־יסד היכל־יהוה
שימו לבבכם׃
|
|
19 | העוד הזרע במגורה
ועד־הגפן והתאנה
והרמון ועץ הזית
לא נשא מן־ היום
הזה אברך׃
|
|
20 | ויהי דבר־יהוה
שנית אל־חגי
בעשרים וארבעה
לחדש לאמר׃
|
|
21 | אמר אל־זרבבל
פחת־יהודה לאמר
אני מרעיש
את־השמים
ואת־הארץ׃
|
|
22 | והפכתי כסא ממלכות
והשמדתי חזק
ממלכות הגוים
והפכתי מרכבה
ורכביה וירדו
סוסים ורכביהם איש
בחרב אחיו׃
|
|
23 | ביום ההוא
נאם־יהוה צבאות
אקחך זרבבל
בן־שאלתיאל עבדי
נאם־יהוה ושמתיך
כחותם כי־בך בחרתי
נאם יהוה צבאות׃
|
|