| Chapter 15 |
1 | ויהי מאחרי כן
ויעש לו אבשלום
מרכבה וססים
וחמשים איש רצים
לפניו׃
|
|
2 | והשכים אבשלום
ועמד על־יד דרך
השער ויהי כל־האיש
אשר־יהיה־לו־ ריב
לבוא אל־המלך
למשפט ויקרא
אבשלום אליו ויאמר
אי־מזה עיר אתה
ויאמר מאחד
שבטי־ישראל עבדך׃
|
|
3 | ויאמר אליו אבשלום
ראה דברך טובים
ונכחים ושמע
אין־לך מאת המלך׃
|
|
4 | ויאמר אבשלום
מי־ישמני שפט בארץ
ועלי יבוא כל־איש
אשר־יהיה־לו־ ריב
ומשפט והצדקתיו׃
|
|
5 | והיה בקרב־איש
להשתחות לו ושלח
את־ידו והחזיק לו
ונשק לו׃
|
|
6 | ויעש אבשלום כדבר
הזה לכל־ישראל
אשר־יבאו למשפט
אל־המלך ויגנב
אבשלום את־לב אנשי
ישראל׃
|
|
7 | ויהי מקץ ארבעים
שנה ויאמר אבשלום
אל־המלך אלכה נא
ואשלם את־ נדרי
אשר־נדרתי ליהוה
בחברון׃
|
|
8 | כי־נדר נדר עבדך
בשבתי בגשור בארם
לאמר אם־ישיב
ישיבני יהוה
ירושלם ועבדתי
את־יהוה׃
|
|
9 | ויאמר־לו המלך לך
בשלום ויקם וילך
חברונה׃
|
|
10 | וישלח אבשלום
מרגלים בכל־שבטי
ישראל לאמר כשמעכם
את־קול השפר
ואמרתם מלך אבשלום
בחברון׃
|
|
11 | ואת־אבשלום הלכו
מאתים איש מירושלם
קראים והלכים לתמם
ולא ידעו כל־דבר׃
|
|
12 | וישלח אבשלום
את־אחיתפל הגילני
יועץ דוד מעירו
מגלה בזבחו את־
הזבחים ויהי הקשר
אמץ והעם הולך ורב
את־אבשלום׃
|
|
13 | ויבא המגיד אל־דוד
לאמר היה לב־איש
ישראל אחרי
אבשלום׃
|
|
14 | ויאמר דוד
לכל־עבדיו אשר־אתו
בירושלם קומו
ונברחה כי
לא־תהיה־ לנו
פליטה מפני אבשלום
מהרו ללכת פן־ימהר
והשגנו והדיח
עלינו את־ הרעה
והכה העיר
לפי־חרב׃
|
|
15 | ויאמרו עבדי־המלך
אל־המלך ככל
אשר־יבחר אדני
המלך הנה עבדיך׃
|
|
16 | ויצא המלך
וכל־ביתו ברגליו
ויעזב המלך את עשר
נשים פלגשים לשמר
הבית׃
|
|
17 | ויצא המלך וכל־העם
ברגליו ויעמדו בית
המרחק׃
|
|
18 | וכל־עבדיו עברים
על־ידו וכל־הכרתי
וכל־הפלתי
וכל־הגתים שש־מאות
איש אשר־באו ברגלו
מגת עברים על־פני
המלך׃
|
|
19 | ויאמר המלך אל־אתי
הגתי למה תלך
גם־אתה אתנו שוב
ושב עם־המלך
כי־נכרי אתה
וגם־גלה אתה
למקומך׃
|
|
20 | תמול בואך והיום
אנועך עמנו ללכת
ואני הולך על
אשר־אני הולך שוב
והשב את־אחיך עמך
חסד ואמת׃
|
|
21 | ויען אתי את־המלך
ויאמר חי־יהוה וחי
אדני המלך כי
אם־במקום אשר
יהיה־שם אדני המלך
אם־למות אם־לחיים
כי־שם יהיה עבדך׃
|
|
22 | ויאמר דוד אל־אתי
לך ועבר ויעבר אתי
הגתי וכל־אנשיו
וכל־הטף אשר אתו׃
|
|
23 | וכל־הארץ בוכים
קול גדול וכל־העם
עברים והמלך עבר
בנחל קדרון
וכל־העם עברים
על־פני־דרך
את־המדבר׃
|
|
24 | והנה גם־צדוק
וכל־הלוים אתו
נשאים את־ארון
ברית האלהים ויצקו
את־ארון האלהים
ויעל אביתר עד־תם
כל־העם לעבור
מן־העיר׃
|
|
25 | ויאמר המלך לצדוק
השב את־ארון
האלהים העיר
אם־אמצא חן בעיני
יהוה והשבני
והראני אתו
ואת־נוהו׃
|
|
26 | ואם כה יאמר לא
חפצתי בך הנני
יעשה־לי כאשר טוב
בעיניו׃
|
|
27 | ויאמר המלך
אל־צדוק הכהן
הרואה אתה שבה
העיר בשלום
ואחימעץ בנך
ויהונתן בן־אביתר
שני בניכם אתכם׃
|
|
28 | ראו אנכי מתמהמה
בעברות המדבר עד
בוא דבר מעמכם
להגיד לי׃
|
|
29 | וישב צדוק ואביתר
את־ארון האלהים
ירושלם וישבו שם׃
|
|
30 | ודוד עלה במעלה
הזיתים עלה ובוכה
וראש לו חפוי והוא
הלך יחף וכל־העם
אשר־אתו חפו איש
ראשו ועלו עלה
ובכה׃
|
|
31 | ודוד הגיד לאמר
אחיתפל בקשרים
עם־אבשלום ויאמר
דוד סכל־נא את־
עצת אחיתפל יהוה׃
|
|
32 | ויהי דוד בא
עד־הראש
אשר־ישתחוה שם
לאלהים והנה
לקראתו חושי הארכי
קרוע כתנתו ואדמה
על־ראשו׃
|
|
33 | ויאמר לו דוד אם
עברת אתי והית עלי
למשא׃
|
|
34 | ואם־העיר תשוב
ואמרת לאבשלום
עבדך אני המלך
אהיה עבד אביך
ואני מאז ועתה
ואני עבדך והפרתה
לי את עצת אחיתפל׃
|
|
35 | והלוא עמך שם צדוק
ואביתר הכהנים
והיה כל־הדבר אשר
תשמע מבית המלך
תגיד לצדוק
ולאביתר הכהנים׃
|
|
36 | הנה־שם עמם שני
בניהם אחימעץ
לצדוק ויהונתן
לאביתר ושלחתם
בידם אלי כל־דבר
אשר תשמעו׃
|
|
37 | ויבא חושי רעה דוד
העיר ואבשלם יבא
ירושלם׃
|
|