| Chapter 17 |
1 | ויאמר אחיתפל
אל־אבשלם אבחרה נא
שנים־עשר אלף איש
ואקומה וארדפה
אחרי־דוד הלילה׃
|
|
2 | ואבוא עליו והוא
יגע ורפה ידים
והחרדתי אתו ונס
כל־העם אשר־אתו
והכיתי את־המלך
לבדו׃
|
|
3 | ואשיבה כל־העם
אליך כשוב הכל
האיש אשר אתה מבקש
כל־העם יהיה שלום׃
|
|
4 | ויישר הדבר בעיני
אבשלם ובעיני
כל־זקני ישראל׃
|
|
5 | ויאמר אבשלום קרא
נא גם לחושי הארכי
ונשמעה מה־בפיו
גם־הוא׃
|
|
6 | ויבא חושי
אל־אבשלום ויאמר
אבשלום אליו לאמר
כדבר הזה דבר
אחיתפל הנעשה
את־דברו אם־אין
אתה דבר׃
|
|
7 | ויאמר חושי
אל־אבשלום לא־טובה
העצה אשר־יעץ
אחיתפל בפעם הזאת׃
|
|
8 | ויאמר חושי אתה
ידעת את־אביך
ואת־אנשיו כי
גברים המה ומרי
נפש המה כדב שכול
בשדה ואביך איש
מלחמה ולא ילין
את־העם׃
|
|
9 | הנה עתה הוא־נחבא
באחת הפחתים או
באחד המקומת והיה
כנפל בהם בתחלה
ושמע השמע ואמר
היתה מגפה בעם אשר
אחרי אבשלם׃
|
|
10 | והוא גם־בן־חיל
אשר לבו כלב האריה
המס ימס כי־ידע
כל־ישראל כי־ גבור
אביך ובני־חיל אשר
אתו׃
|
|
11 | כי יעצתי האסף
יאסף עליך
כל־ישראל מדן
ועד־באר שבע כחול
אשר־על־ הים לרב
ופניך הלכים בקרב׃
|
|
12 | ובאנו אליו באחת
המקומת אשר נמצא
שם ונחנו עליו
כאשר יפל הטל
על־האדמה ולא־נותר
בו ובכל־האנשים
אשר־אתו גם־אחד׃
|
|
13 | ואם־אל־עיר יאסף
והשיאו כל־ישראל
אל־העיר ההיא
חבלים וסחבנו אתו
עד־הנחל עד
אשר־לא־נמצא שם
גם־צרור׃
|
|
14 | ויאמר אבשלום
וכל־איש ישראל
טובה עצת חושי
הארכי מעצת אחיתפל
ויהוה צוה להפר
את־עצת אחיתפל
הטובה לבעבור הביא
יהוה אל־אבשלום
את־הרעה׃
|
|
15 | ויאמר חושי
אל־צדוק ואל־אביתר
הכהנים כזאת וכזאת
יעץ אחיתפל את־
אבשלם ואת זקני
ישראל וכזאת וכזאת
יעצתי אני׃
|
|
16 | ועתה שלחו מהרה
והגידו לדוד לאמר
אל־תלן הלילה
בערבות המדבר וגם
עבור תעבור פן
יבלע למלך
ולכל־העם אשר אתו׃
|
|
17 | ויהונתן ואחימעץ
עמדים בעין־רגל
והלכה השפחה
והגידה להם והם
ילכו והגידו למלך
דוד כי לא יוכלו
להראות לבוא
העירה׃
|
|
18 | וירא אתם נער ויגד
לאבשלם וילכו
שניהם מהרה ויבאו
אל־בית־איש
בבחורים ולו באר
בחצרו וירדו שם׃
|
|
19 | ותקח האשה ותפרש
את־המסך על־פני
הבאר ותשטח עליו
הרפות ולא נודע
דבר׃
|
|
20 | ויבאו עבדי אבשלום
אל־האשה הביתה
ויאמרו איה אחימעץ
ויהונתן ותאמר להם
האשה עברו מיכל
המים ויבקשו ולא
מצאו וישבו
ירושלם׃
|
|
21 | ויהי אחרי לכתם
ויעלו מהבאר וילכו
ויגדו למלך דוד
ויאמרו אל־ דוד
קומו ועברו מהרה
את־המים כי־ככה
יעץ עליכם אחיתפל׃
|
|
22 | ויקם דוד וכל־העם
אשר אתו ויעברו
את־הירדן עד־אור
הבקר עד־אחד לא
נעדר אשר לא־עבר
את־הירדן׃
|
|
23 | ואחיתפל ראה כי לא
נעשתה עצתו ויחבש
את־החמור ויקם
וילך אל־ ביתו
אל־עירו ויצו
אל־ביתו ויחנק
וימת ויקבר בקבר
אביו׃
|
|
24 | ודוד בא מחנימה
ואבשלם עבר
את־הירדן הוא
וכל־איש ישראל
עמו׃
|
|
25 | ואת־עמשא שם אבשלם
תחת יואב על־הצבא
ועמשא בן־איש ושמו
יתרא הישראלי
אשר־בא אל־אביגל
בת־נחש אחות צרויה
אם יואב׃
|
|
26 | ויחן ישראל ואבשלם
ארץ הגלעד׃
|
|
27 | ויהי כבוא דוד
מחנימה ושבי
בן־נחש מרבת
בני־עמון ומכיר
בן־ עמיאל מלא דבר
וברזלי הגלעדי
מרגלים׃
|
|
28 | משכב וספות וכלי
יוצר וחטים ושערים
וקמח וקלי ופול
ועדשים וקלי׃
|
|
29 | ודבש וחמאה וצאן
ושפות בקר הגישו
לדוד ולעם אשר־אתו
לאכול כי אמרו העם
רעב ועיף וצמא
במדבר׃
|
|