| Chapter 8 |
1 | אז יקהל שלמה
את־זקני ישראל
את־כל־ראשי המטות
נשיאי האבות לבני
ישראל אל־המלך
שלמה ירושלם
להעלות את־ארון
ברית־יהוה מעיר
דוד היא ציון׃
|
|
2 | ויקהלו אל־המלך
שלמה כל־איש ישראל
בירח האתנים בחג
הוא החדש השביעי׃
|
|
3 | ויבאו כל זקני
ישראל וישאו
הכהנים את־הארון׃
|
|
4 | ויעלו את־ארון
יהוה ואת־אהל מועד
ואת־כל־כלי הקדש
אשר באהל ויעלו
אתם הכהנים
והלוים׃
|
|
5 | והמלך שלמה
וכל־עדת ישראל
הנועדים עליו אתו
לפני הארון מזבחים
צאן ובקר אשר
לא־יספרו ולא ימנו
מרב׃
|
|
6 | ויבאו הכהנים
את־ארון ברית־יהוה
אל־מקומו אל־דביר
הבית אל־קדש
הקדשים אל־תחת
כנפי הכרובים׃
|
|
7 | כי הכרובים פרשים
כנפים אל־מקום
הארון ויסכו
הכרבים על־הארון
ועל־בדיו מלמעלה׃
|
|
8 | ויארכו הבדים
ויראו ראשי הבדים
מן־הקדש על־פני
הדביר ולא יראו
החוצה ויהיו שם עד
היום הזה׃
|
|
9 | אין בארון רק שני
לחות האבנים אשר
הנח שם משה בחרב
אשר כרת יהוה
עם־בני ישראל
בצאתם מארץ מצרים׃
|
|
10 | ויהי בצאת הכהנים
מן־הקדש והענן מלא
את־בית יהוה׃
|
|
11 | ולא־יכלו הכהנים
לעמד לשרת מפני
הענן כי־מלא
כבוד־יהוה את־בית
יהוה׃
|
|
12 | אז אמר שלמה יהוה
אמר לשכן בערפל׃
|
|
13 | בנה בניתי בית זבל
לך מכון לשבתך
עולמים׃
|
|
14 | ויסב המלך את־פניו
ויברך את כל־קהל
ישראל וכל־קהל
ישראל עמד׃
|
|
15 | ויאמר ברוך יהוה
אלהי ישראל אשר
דבר בפיו את דוד
אבי ובידו מלא
לאמר׃
|
|
16 | מן־היום אשר
הוצאתי את־עמי
את־ישראל ממצרים
לא־בחרתי בעיר מכל
שבטי ישראל לבנות
בית להיות שמי שם
ואבחר בדוד להיות
על־עמי ישראל׃
|
|
17 | ויהי עם־לבב דוד
אבי לבנות בית לשם
יהוה אלהי ישראל׃
|
|
18 | ויאמר יהוה אל־דוד
אבי יען אשר היה
עם־לבבך לבנות בית
לשמי הטיבת כי היה
עם־לבבך׃
|
|
19 | רק אתה לא תבנה
הבית כי אם־בנך
היצא מחלציך
הוא־יבנה הבית
לשמי׃
|
|
20 | ויקם יהוה את־דברו
אשר דבר ואקם תחת
דוד אבי ואשב
על־כסא ישראל כאשר
דבר יהוה ואבנה
הבית לשם יהוה
אלהי ישראל׃
|
|
21 | ואשם שם מקום
לארון אשר־שם ברית
יהוה אשר כרת
עם־אבתינו בהוציאו
אתם מארץ מצרים׃
|
|
22 | ויעמד שלמה לפני
מזבח יהוה נגד
כל־קהל ישראל
ויפרש כפיו השמים׃
|
|
23 | ויאמר יהוה אלהי
ישראל אין־כמוך
אלהים בשמים ממעל
ועל־הארץ מתחת שמר
הברית והחסד
לעבדיך ההלכים
לפניך בכל־לבם׃
|
|
24 | אשר שמרת לעבדך
דוד אבי את
אשר־דברת לו ותדבר
בפיך ובידך מלאת
כיום הזה׃
|
|
25 | ועתה יהוה אלהי
ישראל שמר לעבדך
דוד אבי את אשר
דברת לו לאמר
לא־יכרת לך איש
מלפני ישב על־כסא
ישראל רק אם־ישמרו
בניך את־דרכם ללכת
לפני כאשר הלכת
לפני׃
|
|
26 | ועתה אלהי ישראל
יאמן נא דבריך אשר
דברת לעבדך דוד
אבי׃
|
|
27 | כי האמנם ישב
אלהים על־הארץ הנה
השמים ושמי השמים
לא יכלכלוך אף
כי־הבית הזה אשר
בניתי׃
|
|
28 | ופנית אל־תפלת
עבדך ואל־תחנתו
יהוה אלהי לשמע
אל־הרנה ואל־
התפלה אשר עבדך
מתפלל לפניך היום׃
|
|
29 | להיות עינך פתחות
אל־הבית הזה לילה
ויום אל־המקום אשר
אמרת יהיה שמי שם
לשמע אל־התפלה אשר
יתפלל עבדך
אל־המקום הזה׃
|
|
30 | ושמעת אל־תחנת
עבדך ועמך ישראל
אשר יתפללו
אל־המקום הזה ואתה
תשמע אל־מקום שבתך
אל־השמים ושמעת
וסלחת׃
|
|
31 | את אשר יחטא איש
לרעהו ונשא־בו אלה
להאלתו ובא אלה
לפני מזבחך בבית
הזה׃
|
|
32 | ואתה תשמע השמים
ועשית ושפטת
את־עבדיך להרשיע
רשע לתת דרכו
בראשו ולהצדיק
צדיק לתת לו
כצדקתו׃
|
|
33 | בהנגף עמך ישראל
לפני אויב אשר
יחטאו־לך ושבו
אליך והודו את־
שמך והתפללו
והתחננו אליך בבית
הזה׃
|
|
34 | ואתה תשמע השמים
וסלחת לחטאת עמך
ישראל והשבתם
אל־האדמה אשר נתת
לאבותם׃
|
|
35 | בהעצר שמים
ולא־יהיה מטר כי
יחטאו־לך והתפללו
אל־המקום הזה
והודו את־שמך
ומחטאתם ישובון כי
תענם׃
|
|
36 | ואתה תשמע השמים
וסלחת לחטאת עבדיך
ועמך ישראל כי
תורם את־הדרך
הטובה אשר ילכו־בה
ונתתה מטר על־ארצך
אשר־נתתה לעמך
לנחלה׃
|
|
37 | רעב כי־יהיה בארץ
דבר כי־יהיה שדפון
ירקון ארבה חסיל
כי יהיה כי יצר־לו
איבו בארץ שעריו
כל־נגע כל־מחלה׃
|
|
38 | כל־תפלה כל־תחנה
אשר תהיה לכל־האדם
לכל עמך ישראל אשר
ידעון איש נגע
לבבו ופרש כפיו
אל־הבית הזה׃
|
|
39 | ואתה תשמע השמים
מכון שבתך וסלחת
ועשית ונתת לאיש
ככל־דרכיו אשר תדע
את־לבבו כי־אתה
ידעת לבדך את־לבב
כל־בני האדם׃
|
|
40 | למען יראוך
כל־הימים אשר־הם
חיים על־פני האדמה
אשר נתתה לאבתינו׃
|
|
41 | וגם אל־הנכרי אשר
לא־מעמך ישראל הוא
ובא מארץ רחוקה
למען שמך׃
|
|
42 | כי ישמעון את־שמך
הגדול ואת־ידך
החזקה וזרעך
הנטויה ובא והתפלל
אל־הבית הזה׃
|
|
43 | אתה תשמע השמים
מכון שבתך ועשית
ככל אשר־יקרא אליך
הנכרי למען ידעון
כל־עמי הארץ
את־שמך ליראה אתך
כעמך ישראל ולדעת
כי־שמך נקרא
על־הבית הזה אשר
בניתי׃
|
|
44 | כי־יצא עמך למלחמה
על־איבו בדרך אשר
תשלחם והתפללו
אל־יהוה דרך העיר
אשר בחרת בה והבית
אשר־בנתי לשמך׃
|
|
45 | ושמעת השמים
את־תפלתם
ואת־תחנתם ועשית
משפטם׃
|
|
46 | כי יחטאו־לך כי
אין אדם אשר
לא־יחטא ואנפת בם
ונתתם לפני אויב
ושבום שביהם
אל־ארץ האויב
רחוקה או קרובה׃
|
|
47 | והשיבו אל־לבם
בארץ אשר נשבו־שם
ושבו והתחננו אליך
בארץ שביהם לאמר
חטאנו והעוינו
רשענו׃
|
|
48 | ושבו אליך
בכל־לבבם
ובכל־נפשם בארץ
איביהם אשר־שבו
אתם והתפללו אליך
דרך ארצם אשר נתתה
לאבותם העיר אשר
בחרת והבית
אשר־בנית לשמך׃
|
|
49 | ושמעת השמים מכון
שבתך את־תפלתם
ואת־תחנתם ועשית
משפטם׃
|
|
50 | וסלחת לעמך אשר
חטאו־לך
ולכל־פשעיהם אשר
פשעו־בך ונתתם
לרחמים לפני שביהם
ורחמום׃
|
|
51 | כי־עמך ונחלתך הם
אשר הוצאת ממצרים
מתוך כור הברזל׃
|
|
52 | להיות עיניך פתחות
אל־תחנת עבדך
ואל־תחנת עמך
ישראל לשמע אליהם
בכל קראם אליך׃
|
|
53 | כי־אתה הבדלתם לך
לנחלה מכל עמי
הארץ כאשר דברת
ביד משה עבדך
בהוציאך את־אבתינו
ממצרים אדני יהוה׃
|
|
54 | ויהי ככלות שלמה
להתפלל אל־יהוה את
כל־התפלה והתחנה
הזאת קם מלפני
מזבח יהוה מכרע
על־ברכיו וכפיו
פרשות השמים׃
|
|
55 | ויעמד ויברך את
כל־קהל ישראל קול
גדול לאמר׃
|
|
56 | ברוך יהוה אשר נתן
מנוחה לעמו ישראל
ככל אשר דבר
לא־נפל דבר אחד
מכל דברו הטוב אשר
דבר ביד משה עבדו׃
|
|
57 | יהי יהוה אלהינו
עמנו כאשר היה
עם־אבתינו
אל־יעזבנו
ואל־יטשנו׃
|
|
58 | להטות לבבנו אליו
ללכת בכל־דרכיו
ולשמר מצותיו
וחקיו ומשפטיו אשר
צוה את־אבתינו׃
|
|
59 | ויהיו דברי אלה
אשר התחננתי לפני
יהוה קרבים
אל־יהוה אלהינו
יומם ולילה לעשות
משפט עבדו ומשפט
עמו ישראל דבר־יום
ביומו׃
|
|
60 | למען דעת כל־עמי
הארץ כי יהוה הוא
האלהים אין עוד׃
|
|
61 | והיה לבבכם שלם עם
יהוה אלהינו ללכת
בחקיו ולשמר
מצותיו כיום הזה׃
|
|
62 | והמלך וכל־ישראל
עמו זבחים זבח
לפני יהוה׃
|
|
63 | ויזבח שלמה את זבח
השלמים אשר זבח
ליהוה בקר עשרים
ושנים אלף וצאן
מאה ועשרים אלף
ויחנכו את־בית
יהוה המלך וכל־בני
ישראל׃
|
|
64 | ביום ההוא קדש
המלך את־תוך החצר
אשר לפני בית־יהוה
כי־עשה שם את־העלה
ואת־המנחה ואת
חלבי השלמים
כי־מזבח הנחשת אשר
לפני יהוה קטן
מהכיל את־העלה
ואת־המנחה ואת
חלבי השלמים׃
|
|
65 | ויעש שלמה
בעת־ההיא את־החג
וכל־ישראל עמו קהל
גדול מלבוא חמת
עד־נחל מצרים לפני
יהוה אלהינו שבעת
ימים ושבעת ימים
ארבעה עשר יום׃
|
|
66 | ביום השמיני שלח
את־העם ויברכו
את־המלך וילכו
לאהליהם שמחים
וטובי לב על
כל־הטובה אשר עשה
יהוה לדוד עבדו
ולישראל עמו׃
|
|