| Chapter 14 |
1 | בעת ההיא חלה אביה
בן־ירבעם׃
|
|
2 | ויאמר ירבעם לאשתו
קומי נא והשתנית
ולא ידעו כי־אתי
אשת ירבעם והלכת
שלה הנה־שם אחיה
הנביא הוא־דבר עלי
למלך על־העם הזה׃
|
|
3 | ולקחת בידך עשרה
לחם ונקדים ובקבק
דבש ובאת אליו הוא
יגיד לך מה־ יהיה
לנער׃
|
|
4 | ותעש כן אשת ירבעם
ותקם ותלך שלה
ותבא בית אחיה
ואחיהו לא־יכל
לראות כי קמו
עיניו משיבו׃
|
|
5 | ויהוה אמר
אל־אחיהו הנה אשת
ירבעם באה לדרש
דבר מעמך אל־בנה
כי־ חלה הוא כזה
וכזה תדבר אליה
ויהי כבאה והיא
מתנכרה׃
|
|
6 | ויהי כשמע אחיהו
את־קול רגליה באה
בפתח ויאמר באי
אשת ירבעם למה זה
את מתנכרה ואנכי
שלוח אליך קשה׃
|
|
7 | לכי אמרי לירבעם
כה־אמר יהוה אלהי
ישראל יען אשר
הרימתיך מתוך העם
ואתנך נגיד על עמי
ישראל׃
|
|
8 | ואקרע את־הממלכה
מבית דוד ואתנה לך
ולא־היית כעבדי
דוד אשר שמר מצותי
ואשר־הלך אחרי
בכל־לבבו לעשות רק
הישר בעיני׃
|
|
9 | ותרע לעשות מכל
אשר־היו לפניך
ותלך ותעשה־לך
אלהים אחרים
ומסכות להכעיסני
ואתי השלכת אחרי
גוך׃
|
|
10 | לכן הנני מביא רעה
אל־בית ירבעם
והכרתי לירבעם
משתין בקיר עצור
ועזוב בישראל
ובערתי אחרי
בית־ירבעם כאשר
יבער הגלל עד־תמו׃
|
|
11 | המת לירבעם בעיר
יאכלו הכלבים והמת
בשדה יאכלו עוף
השמים כי יהוה
דבר׃
|
|
12 | ואת קומי לכי
לביתך בבאה רגליך
העירה ומת הילד׃
|
|
13 | וספדו־לו כל־ישראל
וקברו אתו כי־זה
לבדו יבא לירבעם
אל־קבר יען
נמצא־בו דבר טוב
אל־יהוה אלהי
ישראל בבית ירבעם׃
|
|
14 | והקים יהוה לו מלך
על־ישראל אשר
יכרית את־בית
ירבעם זה היום ומה
גם־עתה׃
|
|
15 | והכה יהוה
את־ישראל כאשר
ינוד הקנה במים
ונתש את־ישראל מעל
האדמה הטובה הזאת
אשר נתן לאבותיהם
וזרם מעבר לנהר
יען אשר עשו את־
אשריהם מכעיסים
את־יהוה׃
|
|
16 | ויתן את־ישראל
בגלל חטאות ירבעם
אשר חטא ואשר
החטיא את־ישראל׃
|
|
17 | ותקם אשת ירבעם
ותלך ותבא תרצתה
היא באה בסף־הבית
והנער מת׃
|
|
18 | ויקברו אתו
ויספדו־לו
כל־ישראל כדבר
יהוה אשר דבר
ביד־עבדו אחיהו
הנביא׃
|
|
19 | ויתר דברי ירבעם
אשר נלחם ואשר מלך
הנם כתובים על־ספר
דברי הימים למלכי
ישראל׃
|
|
20 | והימים אשר מלך
ירבעם עשרים ושתים
שנה וישכב
עם־אבתיו וימלך
נדב בנו תחתיו׃
|
|
21 | ורחבעם בן־שלמה
מלך ביהודה
בן־ארבעים ואחת
שנה רחבעם במלכו
ושבע עשרה שנה מלך
בירושלם העיר
אשר־בחר יהוה לשום
את־שמו שם מכל
שבטי ישראל ושם
אמו נעמה העמנית׃
|
|
22 | ויעש יהודה הרע
בעיני יהוה ויקנאו
אתו מכל אשר עשו
אבתם בחטאתם אשר
חטאו׃
|
|
23 | ויבנו גם־המה להם
במות ומצבות
ואשרים על כל־גבעה
גבהה ותחת כל־ עץ
רענן׃
|
|
24 | וגם־קדש היה בארץ
עשו ככל התועבת
הגוים אשר הוריש
יהוה מפני בני
ישראל׃
|
|
25 | ויהי בשנה החמישית
למלך רחבעם עלה
שושק מלך־מצרים
על־ירושלם׃
|
|
26 | ויקח את־אצרות
בית־יהוה
ואת־אוצרות בית
המלך ואת־הכל לקח
ויקח את־כל־מגני
הזהב אשר עשה
שלמה׃
|
|
27 | ויעש המלך רחבעם
תחתם מגני נחשת
והפקיד על־יד שרי
הרצים השמרים פתח
בית המלך׃
|
|
28 | ויהי מדי־בא המלך
בית יהוה ישאום
הרצים והשיבום
אל־תא הרצים׃
|
|
29 | ויתר דברי רחבעם
וכל־אשר עשה
הלא־המה כתובים
על־ספר דברי הימים
למלכי יהודה׃
|
|
30 | ומלחמה היתה
בין־רחבעם ובין
ירבעם כל־הימים׃
|
|
31 | וישכב רחבעם
עם־אבתיו ויקבר
עם־אבתיו בעיר דוד
ושם אמו נעמה
העמנית וימלך אבים
בנו תחתיו׃
|
|