| Chapter 47 |
1 | רדי ושבי על־עפר
בתולת בת־בבל
שבי־לארץ אין־כסא
בת־כשדים כי לא
תוסיפי יקראו־לך
רכה וענגה׃
|
|
2 | קחי רחים וטחני
קמח גלי צמתך
חשפי־שבל גלי־שוק
עברי נהרות׃
|
|
3 | תגל ערותך גם תראה
חרפתך נקם אקח ולא
אפגע אדם׃
|
|
4 | גאלנו יהוה צבאות
שמו קדוש ישראל׃
|
|
5 | שבי דומם ובאי
בחשך בת־כשדים כי
לא תוסיפי
יקראו־לך גברת
ממלכות׃
|
|
6 | קצפתי על־עמי
חללתי נחלתי ואתנם
בידך לא־שמת להם
רחמים על־זקן
הכבדת עלך מאד׃
|
|
7 | ותאמרי לעולם אהיה
גברת עד לא־שמת
אלה על־לבך לא
זכרת אחריתה׃
|
|
8 | ועתה שמעי־זאת
עדינה היושבת לבטח
האמרה בלבבה אני
ואפסי עוד לא אשב
אלמנה ולא אדע
שכול׃
|
|
9 | ותבאנה לך שתי־אלה
רגע ביום אחד שכול
ואלמן כתמם באו
עליך ברב כשפיך
בעצמת חבריך מאד׃
|
|
10 | ותבטחי ברעתך אמרת
אין ראני חכמתך
ודעתך היא שובבתך
ותאמרי בלבך אני
ואפסי עוד׃
|
|
11 | ובא עליך רעה לא
תדעי שחרה ותפל
עליך הוה לא תוכלי
כפרה ותבא עליך
פתאם שואה לא
תדעי׃
|
|
12 | עמדי־נא בחבריך
וברב כשפיך באשר
יגעת מנעוריך אולי
תוכלי הועיל אולי
תערוצי׃
|
|
13 | נלאית ברב עצתיך
יעמדו־נא ויושיעך
הברו שמים החזים
בכוכבים מודיעם
לחדשים מאשר יבאו
עליך׃
|
|
14 | הנה היו כקש אש
שרפתם לא־יצילו
את־נפשם מיד להבה
אין־גחלת לחמם אור
לשבת נגדו׃
|
|
15 | כן היו־לך אשר
יגעת סחריך
מנעוריך איש לעברו
תעו אין מושיעך׃
|
|