| Chapter 12 |
1 | צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל־בגדי בגד׃
|
|
2 | נטעתם גם־שרשו ילכו גם־עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
|
|
3 | ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃
|
|
4 | עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו׃
|
|
5 | כי את־רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן׃
|
|
6 | כי גם־אחיך ובית־אביך גם־המה בגדו בך גם־המה קראו אחריך מלא אל־ תאמן בם כי־ידברו אליך טובות׃
|
|
7 | עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה׃
|
|
8 | היתה־לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על־כן שנאתיה׃
|
|
9 | העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל־חית השדה התיו לאכלה׃
|
|
10 | רעים רבים שחתו כרמי בססו את־חלקתי נתנו את־חלקת חמדתי למדבר שממה׃
|
|
11 | שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל־הארץ כי אין איש שם על־לב׃
|
|
12 | על־כל־שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה־ארץ ועד־ קצה הארץ אין שלום לכל־בשר׃
|
|
13 | זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־ יהוה׃
|
|
14 | כה אמר יהוה על־כל־שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר־הנחלתי את־עמי את־ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת־בית יהודה אתוש מתוכם׃
|
|
15 | והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו׃
|
|
16 | והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־יהוה כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃
|
|
17 | ואם לא ישמעו ונתשתי את־הגוי ההוא נתוש ואבד נאם־יהוה׃
|
|