| Chapter 15 |
1 | ויאמר יהוה אלי
אם־יעמד משה
ושמואל לפני אין
נפשי אל־העם הזה
שלח מעל־פני
ויצאו׃
|
|
2 | והיה כי־יאמרו
אליך אנה נצא
ואמרת אליהם
כה־אמר יהוה אשר
למות למות ואשר
לחרב לחרב ואשר
לרעב לרעב ואשר
לשבי לשבי׃
|
|
3 | ופקדתי עליהם ארבע
משפחות נאם־יהוה
את־החרב להרג
ואת־הכלבים לסחב
ואת־עוף השמים
ואת־בהמת הארץ
לאכל ולהשחית׃
|
|
4 | ונתתים לזועה לכל
ממלכות הארץ בגלל
מנשה בן־יחזקיהו
מלך יהודה על
אשר־עשה בירושלם׃
|
|
5 | כי מי־יחמל עליך
ירושלם ומי ינוד
לך ומי יסור לשאל
לשלם לך׃
|
|
6 | את נטשת אתי
נאם־יהוה אחור
תלכי ואט את־ידי
עליך ואשחיתך
נלאיתי הנחם׃
|
|
7 | ואזרם במזרה בשערי
הארץ שכלתי אבדתי
את־עמי מדרכיהם
לוא־שבו׃
|
|
8 | עצמו־לי אלמנתו
מחול ימים הבאתי
להם על־אם בחור
שדד בצהרים הפלתי
עליה פתאם עיר
ובהלות׃
|
|
9 | אמללה ילדת השבעה
נפחה נפשה באה
שמשה בעד יומם
בושה וחפרה
ושאריתם לחרב אתן
לפני איביהם
נאם־יהוה׃
|
|
10 | אוי־לי אמי כי
ילדתני איש ריב
ואיש מדון
לכל־הארץ לא־נשיתי
ולא־ נשו־בי כלה
מקללוני׃
|
|
11 | אמר יהוה אם־לא
שרותך לטוב אם־לוא
הפגעתי בך בעת־רעה
ובעת צרה את־האיב׃
|
|
12 | הירע ברזל ברזל
מצפון ונחשת׃
|
|
13 | חילך ואוצרותיך
לבז אתן לא במחיר
ובכל־חטאותיך
ובכל־גבוליך׃
|
|
14 | והעברתי את־איביך
בארץ לא ידעת
כי־אש קדחה באפי
עליכם תוקד׃
|
|
15 | אתה ידעת יהוה
זכרני ופקדני
והנקם לי מרדפי
אל־לארך אפך תקחני
דע שאתי עליך
חרפה׃
|
|
16 | נמצאו דבריך ואכלם
ויהי דבריך לי
לששון ולשמחת לבבי
כי־נקרא שמך עלי
יהוה אלהי צבאות׃
|
|
17 | לא־ישבתי
בסוד־משחקים ואעלז
מפני ידך בדד
ישבתי כי־זעם
מלאתני׃
|
|
18 | למה היה כאבי נצח
ומכתי אנושה מאנה
הרפא היו תהיה לי
כמו אכזב מים לא
נאמנו׃
|
|
19 | לכן כה־אמר יהוה
אם־תשוב ואשיבך
לפני תעמד
ואם־תוציא יקר
מזולל כפי תהיה
ישבו המה אליך
ואתה לא־תשוב
אליהם׃
|
|
20 | ונתתיך לעם הזה
לחומת נחשת בצורה
ונלחמו אליך
ולא־יוכלו לך כי־
אתך אני להושיעך
ולהצילך נאם־יהוה׃
|
|
21 | והצלתיך מיד רעים
ופדתיך מכף ערצים׃
|
|