| Chapter 18 |
1 | הדבר אשר היה
אל־ירמיהו מאת
יהוה לאמר׃
|
|
2 | קום וירדת בית
היוצר ושמה אשמיעך
את־דברי׃
|
|
3 | וארד בית היוצר
והנהו עשה מלאכה
על־האבנים׃
|
|
4 | ונשחת הכלי אשר
הוא עשה בחמר ביד
היוצר ושב ויעשהו
כלי אחר כאשר ישר
בעיני היוצר
לעשות׃
|
|
5 | |
6 | הכיוצר הזה
לא־אוכל לעשות לכם
בית ישראל
נאם־יהוה הנה כחמר
ביד היוצר כן־אתם
בידי בית ישראל׃
|
|
7 | רגע אדבר על־גוי
ועל־ממלכה לנתוש
ולנתוץ ולהאביד׃
|
|
8 | ושב הגוי ההוא
מרעתו אשר דברתי
עליו ונחמתי
על־הרעה אשר חשבתי
לעשות לו׃
|
|
9 | ורגע אדבר על־גוי
ועל־ממלכה לבנת
ולנטע׃
|
|
10 | ועשה הרעה בעיני
לבלתי שמע בקולי
ונחמתי על־הטובה
אשר אמרתי להיטיב
אותו׃
|
|
11 | ועתה אמר־נא
אל־איש־יהודה
ועל־יושבי ירושלם
לאמר כה אמר יהוה
הנה אנכי יוצר
עליכם רעה וחשב
עליכם מחשבה שובו
נא איש מדרכו הרעה
והיטיבו דרכיכם
ומעלליכם׃
|
|
12 | ואמרו נואש
כי־אחרי מחשבותינו
נלך ואיש שררות
לבו־הרע נעשה׃
|
|
13 | לכן כה אמר יהוה
שאלו־נא בגוים מי
שמע כאלה שעררת
עשתה מאד בתולת
ישראל׃
|
|
14 | היעזב מצור שדי
שלג לבנון
אם־ינתשו מים זרים
קרים נוזלים׃
|
|
15 | כי־שכחני עמי לשוא
יקטרו ויכשלום
בדרכיהם שבילי
עולם ללכת נתיבות
דרך לא סלולה׃
|
|
16 | לשום ארצם לשמה
שרוקת עולם כל
עובר עליה ישם
ויניד בראשו׃
|
|
17 | כרוח־קדים אפיצם
לפני אויב ערף
ולא־פנים אראם
ביום אידם׃
|
|
18 | ויאמרו לכו ונחשבה
על־ירמיהו מחשבות
כי לא־תאבד תורה
מכהן ועצה מחכם
ודבר מנביא לכו
ונכהו בלשון
ואל־נקשיבה
אל־כל־דבריו׃
|
|
19 | הקשיבה יהוה אלי
ושמע לקול יריבי׃
|
|
20 | הישלם תחת־טובה
רעה כי־כרו שוחה
לנפשי זכר עמדי
לפניך לדבר עליהם
טובה להשיב
את־חמתך מהם׃
|
|
21 | לכן תן את־בניהם
לרעב והגרם
על־ידי־חרב ותהינה
נשיהם שכלות
ואלמנות ואנשיהם
יהיו הרגי מות
בחוריהם מכי־חרב
במלחמה׃
|
|
22 | תשמע זעקה מבתיהם
כי־תביא עליהם
גדוד פתאם כי־כרו
שיחה ללכדני ופחים
טמנו לרגלי׃
|
|
23 | ואתה יהוה ידעת
את־כל־עצתם עלי
למות אל־תכפר
על־עונם וחטאתם
מלפניך אל־תמחי
והיו מכשלים לפניך
בעת אפך עשה בהם׃
|
|