| Chapter 22 |
1 | כה אמר יהוה רד
בית־מלך יהודה
ודברת שם את־הדבר
הזה׃
|
|
2 | ואמרת שמע
דבר־יהוה מלך
יהודה הישב על־כסא
דוד אתה ועבדיך
ועמך הבאים בשערים
האלה׃
|
|
3 | כה אמר יהוה עשו
משפט וצדקה והצילו
גזול מיד עשוק וגר
יתום ואלמנה
אל־תנו אל־תחמסו
ודם נקי אל־תשפכו
במקום הזה׃
|
|
4 | כי אם־עשו תעשו
את־הדבר הזה ובאו
בשערי הבית הזה
מלכים ישבים לדוד
על־כסאו רכבים
ברכב ובסוסים הוא
ועבדו ועמו׃
|
|
5 | ואם לא תשמעו
את־הדברים האלה בי
נשבעתי נאם־יהוה
כי־לחרבה יהיה
הבית הזה׃
|
|
6 | כי־כה אמר יהוה
על־בית מלך יהודה
גלעד אתה לי ראש
הלבנון אם־לא
אשיתך מדבר ערים
לא נושבה׃
|
|
7 | וקדשתי עליך
משחתים איש וכליו
וכרתו מבחר ארזיך
והפילו על־האש׃
|
|
8 | ועברו גוים רבים
על העיר הזאת
ואמרו איש אל־רעהו
על־מה עשה יהוה
ככה לעיר הגדולה
הזאת׃
|
|
9 | ואמרו על אשר עזבו
את־ברית יהוה
אלהיהם וישתחוו
לאלהים אחרים
ויעבדום׃
|
|
10 | אל־תבכו למת
ואל־תנדו לו בכו
בכו להלך כי לא
ישוב עוד וראה את־
ארץ מולדתו׃
|
|
11 | כי כה אמר־יהוה
אל־שלם בן־יאשיהו
מלך יהודה המלך
תחת יאשיהו אביו
אשר יצא מן־המקום
הזה לא־ישוב שם
עוד׃
|
|
12 | כי במקום אשר־הגלו
אתו שם ימות
ואת־הארץ הזאת
לא־יראה עוד׃
|
|
13 | הוי בנה ביתו
בלא־צדק ועליותיו
בלא משפט ברעהו
יעבד חנם ופעלו לא
יתן־לו׃
|
|
14 | האמר אבנה־לי בית
מדות ועליות
מרוחים וקרע לו
חלוני וספון בארז
ומשוח בששר׃
|
|
15 | התמלך כי אתה
מתחרה בארז אביך
הלוא אכל ושתה
ועשה משפט וצדקה
אז טוב לו׃
|
|
16 | דן דין־עני ואביון
אז טוב הלוא־היא
הדעת אתי
נאם־יהוה׃
|
|
17 | כי אין עיניך ולבך
כי אם־על־בצעך ועל
דם־הנקי לשפוך
ועל־העשק
ועל־המרוצה לעשות׃
|
|
18 | לכן כה־אמר יהוה
אל־יהויקים
בן־יאשיהו מלך
יהודה לא־יספדו לו
הוי אחי והוי אחות
לא־יספדו לו הוי
אדון והוי הדה׃
|
|
19 | קבורת חמור יקבר
סחוב והשלך מהלאה
לשערי ירושלם׃
|
|
20 | עלי הלבנון וצעקי
ובבשן תני קולך
וצעקי מעברים כי
נשברו כל־ מאהביך׃
|
|
21 | דברתי אליך
בשלותיך אמרת לא
אשמע זה דרכך
מנעוריך כי
לא־שמעת בקולי׃
|
|
22 | כל־רעיך תרעה־רוח
ומאהביך בשבי ילכו
כי אז תבשי ונכלמת
מכל רעתך׃
|
|
23 | ישבתי בלבנון
מקננתי בארזים
מה־נחנת בבא־לך
חבלים חיל כילדה׃
|
|
24 | חי־אני נאם־יהוה
כי אם־יהיה כניהו
בן־יהויקים מלך
יהודה חותם על־יד
ימיני כי משם
אתקנך׃
|
|
25 | ונתתיך ביד מבקשי
נפשך וביד אשר־אתה
יגור מפניהם וביד
נבוכדראצר מלך־בבל
וביד הכשדים׃
|
|
26 | והטלתי אתך
ואת־אמך אשר ילדתך
על הארץ אחרת אשר
לא־ילדתם שם ושם
תמותו׃
|
|
27 | ועל־הארץ אשר־הם
מנשאים את־נפשם
לשוב שם שמה לא
ישובו׃
|
|
28 | העצב נבזה נפוץ
האיש הזה כניהו
אם־כלי אין חפץ בו
מדוע הוטלו הוא
וזרעו והשלכו
על־הארץ אשר
לא־ידעו׃
|
|
29 | ארץ ארץ ארץ שמעי
דבר־יהוה׃
|
|
30 | כה אמר יהוה כתבו
את־האיש הזה ערירי
גבר לא־יצלח בימיו
כי לא יצלח מזרעו
איש ישב על־כסא
דוד ומשל עוד
ביהודה׃
|
|