| Chapter 30 |
1 | הדבר אשר היה
אל־ירמיהו מאת
יהוה לאמר׃
|
|
2 | כה־אמר יהוה אלהי
ישראל לאמר כתב־לך
את כל־הדברים
אשר־דברתי אליך
אל־ספר׃
|
|
3 | כי הנה ימים באים
נאם־יהוה ושבתי
את־שבות עמי ישראל
ויהודה אמר יהוה
והשבתים אל־הארץ
אשר־נתתי לאבותם
וירשוה׃
|
|
4 | ואלה הדברים אשר
דבר יהוה אל־ישראל
ואל־יהודה׃
|
|
5 | כי־כה אמר יהוה
קול חרדה שמענו
פחד ואין שלום׃
|
|
6 | שאלו־נא וראו
אם־ילד זכר מדוע
ראיתי כל־גבר ידיו
על־חלציו כיולדה
ונהפכו כל־פנים
לירקון׃
|
|
7 | הוי כי גדול היום
ההוא מאין כמהו
ועת־צרה היא ליעקב
וממנה יושע׃
|
|
8 | והיה ביום ההוא
נאם יהוה צבאות
אשבר עלו מעל
צוארך ומוסרותיך
אנתק ולא־יעבדו־בו
עוד זרים׃
|
|
9 | ועבדו את יהוה
אלהיהם ואת דוד
מלכם אשר אקים
להם׃
|
|
10 | ואתה אל־תירא עבדי
יעקב נאם־יהוה
ואל־תחת ישראל כי
הנני מושיעך מרחוק
ואת־זרעך מארץ
שבים ושב יעקב
ושקט ושאנן ואין
מחריד׃
|
|
11 | כי־אתך אני
נאם־יהוה להושיעך
כי אעשה כלה
בכל־הגוים אשר
הפצותיך שם אך אתך
לא־אעשה כלה
ויסרתיך למשפט
ונקה לא אנקך׃
|
|
12 | כי כה אמר יהוה
אנוש לשברך נחלה
מכתך׃
|
|
13 | אין־דן דינך למזור
רפאות תעלה אין
לך׃
|
|
14 | כל־מאהביך שכחוך
אותך לא ידרשו כי
מכת אויב הכיתיך
מוסר אכזרי על רב
עונך עצמו חטאתיך׃
|
|
15 | מה־תזעק על־שברך
אנוש מכאבך על רב
עונך עצמו חטאתיך
עשיתי אלה לך׃
|
|
16 | לכן כל־אכליך
יאכלו וכל־צריך
כלם בשבי ילכו
והיו שאסיך למשסה
וכל־בזזיך אתן
לבז׃
|
|
17 | כי אעלה ארכה לך
וממכותיך ארפאך
נאם־יהוה כי נדחה
קראו לך ציון היא
דרש אין לה׃
|
|
18 | כה אמר יהוה
הנני־שב שבות אהלי
יעקוב ומשכנתיו
ארחם ונבנתה עיר
על־תלה וארמון
על־משפטו ישב׃
|
|
19 | ויצא מהם תודה
וקול משחקים
והרבתים ולא ימעטו
והכבדתים ולא
יצערו׃
|
|
20 | והיו בניו כקדם
ועדתו לפני תכון
ופקדתי על
כל־לחציו׃
|
|
21 | והיה אדירו ממנו
ומשלו מקרבו יצא
והקרבתיו ונגש אלי
כי מי הוא־ זה ערב
את־לבו לגשת אלי
נאם־יהוה׃
|
|
22 | והייתם לי לעם
ואנכי אהיה לכם
לאלהים׃
|
|
23 | הנה סערת יהוה חמה
יצאה סער מתגורר
על ראש רשעים
יחול׃
|
|
24 | לא ישוב חרון
אף־יהוה עד־עשתו
ועד־הקימו מזמות
לבו באחרית הימים
תתבוננו בה׃
|
|