| Chapter 38 |
1 | וישמע שפטיה
בן־מתן וגדליהו
בן־פשחור ויוכל
בן־שלמיהו ופשחור
בן־ מלכיה
את־הדברים אשר
ירמיהו מדבר
אל־כל־העם לאמר׃
|
|
2 | כה אמר יהוה הישב
בעיר הזאת ימות
בחרב ברעב ובדבר
והיצא אל־ הכשדים
יחיה והיתה־לו
נפשו לשלל וחי׃
|
|
3 | כה אמר יהוה הנתן
תנתן העיר הזאת
ביד חיל מלך־בבל
ולכדה׃
|
|
4 | ויאמרו השרים
אל־המלך יומת נא
את־האיש הזה
כי־על־כן הוא־מרפא
את־ ידי אנשי
המלחמה הנשארים
בעיר הזאת ואת ידי
כל־העם לדבר אליהם
כדברים האלה כי
האיש הזה איננו
דרש לשלום לעם הזה
כי אם־לרעה׃
|
|
5 | ויאמר המלך צדקיהו
הנה־הוא בידכם
כי־אין המלך יוכל
אתכם דבר׃
|
|
6 | ויקחו את־ירמיהו
וישלכו אתו
אל־הבור מלכיהו
בן־המלך אשר בחצר
המטרה וישלחו
את־ירמיהו בחבלים
ובבור אין־מים כי
אם־טיט ויטבע
ירמיהו בטיט׃
|
|
7 | וישמע עבד־מלך
הכושי איש סריס
והוא בבית המלך
כי־נתנו את־ירמיהו
אל־הבור והמלך
יושב בשער בנימן׃
|
|
8 | ויצא עבד־מלך מבית
המלך וידבר
אל־המלך לאמר׃
|
|
9 | אדני המלך הרעו
האנשים האלה את
כל־אשר עשו
לירמיהו הנביא את
אשר־ השליכו
אל־הבור וימת
תחתיו מפני הרעב
כי אין הלחם עוד
בעיר׃
|
|
10 | ויצוה המלך את
עבד־מלך הכושי
לאמר קח בידך מזה
שלשים אנשים
והעלית את־ירמיהו
הנביא מן־הבור
בטרם ימות׃
|
|
11 | ויקח עבד־מלך
את־האנשים בידו
ויבא בית־המלך
אל־תחת האוצר ויקח
משם בלוי הסחבות
ובלוי מלחים
וישלחם אל־ירמיהו
אל־הבור בחבלים׃
|
|
12 | ויאמר עבד־מלך
הכושי אל־ירמיהו
שים נא בלואי
הסחבות והמלחים
תחת אצלות ידיך
מתחת לחבלים ויעש
ירמיהו כן׃
|
|
13 | וימשכו את־ירמיהו
בחבלים ויעלו אתו
מן־הבור וישב
ירמיהו בחצר
המטרה׃
|
|
14 | וישלח המלך צדקיהו
ויקח את־ירמיהו
הנביא אליו
אל־מבוא השלישי
אשר בבית יהוה
ויאמר המלך
אל־ירמיהו שאל אני
אתך דבר אל־תכחד
ממני דבר׃
|
|
15 | ויאמר ירמיהו
אל־צדקיהו כי אגיד
לך הלוא המת
תמיתני וכי איעצך
לא תשמע אלי׃
|
|
16 | וישבע המלך צדקיהו
אל־ירמיהו בסתר
לאמר חי־יהוה את
אשר עשה־לנו
את־הנפש הזאת
אם־אמיתך ואם־אתנך
ביד האנשים האלה
אשר מבקשים את־
נפשך׃
|
|
17 | ויאמר ירמיהו
אל־צדקיהו כה־אמר
יהוה אלהי צבאות
אלהי ישראל אם־
יצא תצא אל־שרי
מלך־בבל וחיתה
נפשך והעיר הזאת
לא תשרף באש וחיתה
אתה וביתך׃
|
|
18 | ואם לא־תצא אל־שרי
מלך בבל ונתנה
העיר הזאת ביד
הכשדים ושרפוה באש
ואתה לא־תמלט
מידם׃
|
|
19 | ויאמר המלך צדקיהו
אל־ירמיהו אני דאג
את־היהודים אשר
נפלו אל־ הכשדים
פן־יתנו אתי בידם
והתעללו־בי׃
|
|
20 | ויאמר ירמיהו לא
יתנו שמע־נא בקול
יהוה לאשר אני דבר
אליך וייטב לך
ותחי נפשך׃
|
|
21 | ואם־מאן אתה לצאת
זה הדבר אשר הראני
יהוה׃
|
|
22 | והנה כל־הנשים אשר
נשארו בבית
מלך־יהודה מוצאות
אל־שרי מלך בבל
והנה אמרות הסיתוך
ויכלו לך אנשי
שלמך הטבעו בבץ
רגלך נסגו אחור׃
|
|
23 | ואת־כל־נשיך
ואת־בניך מוצאים
אל־הכשדים ואתה
לא־תמלט מידם כי
ביד מלך־בבל תתפש
ואת־העיר הזאת
תשרף באש׃
|
|
24 | ויאמר צדקיהו
אל־ירמיהו איש
אל־ידע
בדברים־האלה ולא
תמות׃
|
|
25 | וכי־ישמעו השרים
כי־דברתי אתך ובאו
אליך ואמרו אליך
הגידה־נא לנו
מה־דברת אל־המלך
אל־תכחד ממנו ולא
נמיתך ומה־דבר
אליך המלך׃
|
|
26 | ואמרת אליהם
מפיל־אני תחנתי
לפני המלך לבלתי
השיבני בית יהונתן
למות שם׃
|
|
27 | ויבאו כל־השרים
אל־ירמיהו וישאלו
אתו ויגד להם
ככל־הדברים האלה
אשר צוה המלך
ויחרשו ממנו כי
לא־נשמע הדבר׃
|
|
28 | וישב ירמיהו בחצר
המטרה עד־יום
אשר־נלכדה ירושלם
והיה כאשר נלכדה
ירושלם׃
|
|