| Chapter 2 |
1 | איכה יעיב באפו
אדני את־בת־ציון
השליך משמים ארץ
תפארת ישראל
ולא־זכר הדם־רגליו
ביום אפו׃
|
|
2 | בלע אדני לא חמל
את כל־נאות יעקב
הרס בעברתו מבצרי
בת־יהודה הגיע
לארץ חלל ממלכה
ושריה׃
|
|
3 | גדע בחרי־אף כל
קרן ישראל השיב
אחור ימינו מפני
אויב ויבער ביעקב
כאש להבה אכלה
סביב׃
|
|
4 | דרך קשתו כאויב
נצב ימינו כצר
ויהרג כל
מחמדי־עין באהל
בת־ציון שפך כאש
חמתו׃
|
|
5 | היה אדני כאויב
בלע ישראל בלע
כל־ארמנותיה שחת
מבצריו וירב בבת־
יהודה תאניה
ואניה׃
|
|
6 | ויחמס כגן שכו שחת
מועדו שכח יהוה
בציון מועד ושבת
וינאץ בזעם־ אפו
מלך וכהן׃
|
|
7 | זנח אדני מזבחו
נאר מקדשו הסגיר
ביד־אויב חומת
ארמנותיה קול נתנו
בבית־יהוה כיום
מועד׃
|
|
8 | חשב יהוה להשחית
חומת בת־ציון נטה
קו לא־השיב ידו
מבלע ויאבל־חל
וחומה יחדו אמללו׃
|
|
9 | טבעו בארץ שעריה
אבד ושבר בריחיה
מלכה ושריה בגוים
אין תורה גם־
נביאיה לא־מצאו
חזון מיהוה׃
|
|
10 | ישבו לארץ ידמו
זקני בת־ציון העלו
עפר על־ראשם חגרו
שקים הורידו לארץ
ראשן בתולת
ירושלם׃
|
|
11 | כלו בדמעות עיני
חמרמרו מעי נשפך
לארץ כבדי על־שבר
בת־עמי בעטף עולל
ויונק ברחבות
קריה׃
|
|
12 | לאמתם יאמרו איה
דגן ויין בהתעטפם
כחלל ברחבות עיר
בהשתפך נפשם
אל־חיק אמתם׃
|
|
13 | מה־אעידך מה
אדמה־לך הבת
ירושלם מה אשוה־לך
ואנחמך בתולת בת־
ציון כי־גדול כים
שברך מי ירפא־לך׃
|
|
14 | נביאיך חזו לך שוא
ותפל ולא־גלו
על־עונך להשיב
שביתך ויחזו לך
משאות שוא
ומדוחים׃
|
|
15 | ספקו עליך כפים
כל־עברי דרך שרקו
וינעו ראשם על־בת
ירושלם הזאת העיר
שיאמרו כלילת יפי
משוש לכל־הארץ׃
|
|
16 | פצו עליך פיהם
כל־אויביך שרקו
ויחרקו־שן אמרו
בלענו אך זה היום
שקוינהו מצאנו
ראינו׃
|
|
17 | עשה יהוה אשר זמם
בצע אמרתו אשר צוה
מימי־קדם הרס ולא
חמל וישמח עליך
אויב הרים קרן
צריך׃
|
|
18 | צעק לבם אל־אדני
חומת בת־ציון
הורידי כנחל דמעה
יומם ולילה אל־
תתני פוגת לך
אל־תדם בת־עינך׃
|
|
19 | קומי רני בליל
לראש אשמרות שפכי
כמים לבך נכח פני
אדני שאי אליו
כפיך על־נפש
עולליך העטופים
ברעב בראש
כל־חוצות׃
|
|
20 | ראה יהוה והביטה
למי עוללת כה
אם־תאכלנה נשים
פרים עללי טפחים
אם־יהרג במקדש
אדני כהן ונביא׃
|
|
21 | שכבו לארץ חוצות
נער וזקן בתולתי
ובחורי נפלו בחרב
הרגת ביום אפך
טבחת לא חמלת׃
|
|
22 | תקרא כיום מועד
מגורי מסביב ולא
היה ביום אף־יהוה
פליט ושריד
אשר־טפחתי ורביתי
איבי כלם׃
|
|