| Chapter 11 |
1 | ותשא אתי רוח ותבא
אתי אל־שער
בית־יהוה הקדמוני
הפונה קדימה והנה
בפתח השער עשרים
וחמשה איש ואראה
בתוכם את־יאזניה
בן־עזר ואת־
פלטיהו בן־בניהו
שרי העם׃
|
|
2 | ויאמר אלי בן־אדם
אלה האנשים החשבים
און והיעצים
עצת־רע בעיר הזאת׃
|
|
3 | האמרים לא בקרוב
בנות בתים היא
הסיר ואנחנו הבשר׃
|
|
4 | לכן הנבא עליהם
הנבא בן־אדם׃
|
|
5 | ותפל עלי רוח יהוה
ויאמר אלי אמר
כה־אמר יהוה כן
אמרתם בית ישראל
ומעלות רוחכם אני
ידעתיה׃
|
|
6 | הרביתם חלליכם
בעיר הזאת ומלאתם
חוצתיה חלל׃
|
|
7 | לכן כה־אמר אדני
יהוה חלליכם אשר
שמתם בתוכה המה
הבשר והיא הסיר
ואתכם הוציא
מתוכה׃
|
|
8 | חרב יראתם וחרב
אביא עליכם נאם
אדני יהוה׃
|
|
9 | והוצאתי אתכם
מתוכה ונתתי אתכם
ביד־זרים ועשיתי
בכם שפטים׃
|
|
10 | בחרב תפלו על־גבול
ישראל אשפוט אתכם
וידעתם כי־אני
יהוה׃
|
|
11 | היא לא־תהיה לכם
לסיר ואתם תהיו
בתוכה לבשר
אל־גבול ישראל
אשפט אתכם׃
|
|
12 | וידעתם כי־אני
יהוה אשר בחקי לא
הלכתם ומשפטי לא
עשיתם וכמשפטי
הגוים אשר
סביבותיכם עשיתם׃
|
|
13 | ויהי כהנבאי
ופלטיהו בן־בניה
מת ואפל על־פני
ואזעק קול־גדול
ואמר אהה אדני
יהוה כלה אתה עשה
את שארית ישראל׃
|
|
14 | |
15 | בן־אדם אחיך אחיך
אנשי גאלתך
וכל־בית ישראל כלה
אשר אמרו להם ישבי
ירושלם רחקו מעל
יהוה לנו היא נתנה
הארץ למורשה׃
|
|
16 | לכן אמר כה־אמר
אדני יהוה כי
הרחקתים בגוים וכי
הפיצותים בארצות
ואהי להם למקדש
מעט בארצות
אשר־באו שם׃
|
|
17 | לכן אמר כה־אמר
אדני יהוה וקבצתי
אתכם מן־העמים
ואספתי אתכם מן־
הארצות אשר נפצותם
בהם ונתתי לכם
את־אדמת ישראל׃
|
|
18 | ובאו־שמה והסירו
את־כל־שקוציה
ואת־כל־תועבותיה
ממנה׃
|
|
19 | ונתתי להם לב אחד
ורוח חדשה אתן
בקרבכם והסרתי לב
האבן מבשרם ונתתי
להם לב בשר׃
|
|
20 | למען בחקתי ילכו
ואת־משפטי ישמרו
ועשו אתם והיו־לי
לעם ואני אהיה להם
לאלהים׃
|
|
21 | ואל־לב שקוציהם
ותועבותיהם לבם
הלך דרכם בראשם
נתתי נאם אדני
יהוה׃
|
|
22 | וישאו הכרובים
את־כנפיהם
והאופנים לעמתם
וכבוד אלהי־ישראל
עליהם מלמעלה׃
|
|
23 | ויעל כבוד יהוה
מעל תוך העיר
ויעמד על־ההר אשר
מקדם לעיר׃
|
|
24 | ורוח נשאתני
ותביאני כשדימה
אל־הגולה במראה
ברוח אלהים ויעל
מעלי המראה אשר
ראיתי׃
|
|
25 | ואדבר אל־הגולה את
כל־דברי יהוה אשר
הראני׃
|
|